מאמר על מקור הספר

דוד המלך: "נעים זמירות ישראל"

לפי המסורת היהודית והכתוב בגמרא (מסכת בבא בתרא), דוד המלך הוא העורך והמחבר הראשי של הספר. הוא מכונה "נעים זמירות ישראל" בזכות כשרונו המוזיקלי והרוחני הנדיר. עם זאת, חז"ל מגלים לנו שדוד לא כתב את כל המזמורים לבדו, אלא "ערך את ספרו על ידי עשרה זקנים".

עשרת הזקנים: השותפים ליצירה

הגמרא מונה עשרה מחברים נוספים שחלק מהמזמורים מיוחסים להם:

• אדם הראשון: לו מיוחס מזמור שיר ליום השבת (פרק צ"ב).
• מלכי-צדק מלך שלם: (מזוהה עם שם בן נח).
• אברהם אבינו: המזוהה עם "איתן האזרחי".
• משה רבנו: כתב את פרק צ' ("תפילה למשה איש האלוהים") ואת עשרת הפרקים שאחריו.
• הימן: אחד ממשוררי המקדש.
• ידותון: דמות מרכזית בשירת הלוויים.
• אסף: מחברם של 12 מזמורים (פרק נ' ופרקים ע"ג-פ"ג).
• שלושת בני קורח: להם מיוחסים מזמורים מלאי כיסופים וגעגוע (כמו פרק מ"ב).

מבנה הספר: חמישה כנגד חמישה

ספר תהילים מחולק לחמישה ספרים (חומשים), כנגד חמשת חומשי תורה. חלוקה זו מסמלת את הקשר העמוק בין התורה (דבר ה' אל האדם) לבין התהילים (דבר האדם אל ה').

• ספר ראשון: פרקים א' עד מ"א.
• ספר שני: פרקים מ"ב עד ע"ב.
• ספר שלישי: פרקים ע"ג עד פ"ט.
• ספר רביעי: פרקים צ' עד ק"ו.
• ספר חמישי: פרקים ק"ז עד ק"נ.

מדוע הספר מיוחס דווקא לדוד?

למרות ריבוי הכותבים, הספר נקרא על שמו של דוד המלך מסיבה פשוטה: דוד הוא זה שליקט את התפילות, סידר אותן ברוח הקודש והפך אותן לספר תפילה לאומי וכלל-עולמי. דוד יצק לתוך המזמורים את סיפור חייו – מהרדיפות במדבר ועד למלכות המפוארת – ובכך נתן לכל אדם את המילים לבטא את רחשי ליבו.

סיכום: ספר של כולם

כשאתם פותחים את ספר התהילים, אתם לא רק קוראים טקסט עתיק; אתם מצטרפים לשושלת של נביאים, מלכים ומשוררים ששפכו את ליבם לפני בורא עולם. הידיעה שדמויות כמו משה רבנו או אדם הראשון שותפות לכתיבה, מעניקה לכל מזמור רובד עמוק נוסף של קדושה.